פסק-דין בתיק ת"א 3436-07

עניינה של התביעה שבפניי בטענת התובע, יליד 1956, כי נפגע ביום 26.10.03, בתאונת עבודה בה היה מעורב במסגרת עבודתו אצל הנתבעת כרתך. מטבע הדברים חלוקים הצדדים הן בשאלת החבות והן בשאלת גובה הנזק.

1. התובע טוען, כי במועד האמור, עת שריתך עגלת מסלולים גדולה וכבדה, ללא עזרה וציוד מתאים, במסגרת עבודתו אצל הנתבעת, נפלה העגלה ומחצה את כף ידו הימנית. נטען כי מנהל הנתבעת סרב לאפשר לתובע להתפנות לקבלת טיפול רפואי והוא נאלץ לנסוע בכוחות עצמו לבית החולים "ברזילי" באשקלון, עת שהוא סובל מכאבים ונפיחות בידו. התובע נבדק ושוחרר לא לפני שאצבעותיו קובעו. הרופאים הורו לו לשהות במנוחה, ליטול משככי כאבים ולהמשיך מעקב רפואי. נטען כי מאז התאונה ובעקבותיה סובל התובע ממגבלת תנועה בידו הימנית ומכאבים המתגברים בכל תנועה של היד - ובשל כך הוא מצוי במעקב אורטופדי. בעקבות התאונה נאלץ התובע לעבור ניתוח לשחרור הגידים המכופפים בידו הימנית ביום 2.2.04. התובע טוען כי ביום 3.5.04 קבע ד"ר ירון יגב, רופא תעסוקתי, שכתוצאה מהתאונה הוא אינו מסוגל לבצע כל עבודה בעלת אופי פיזי והוא מוגבל לעבודות משרדיות או כאלו שאינן כרוכות במאמץ. את תביעתו תמך התובע בחוות דעת של האורטופד, ד"ר דוד יהודה אשר העמיד נכותו הצמיתה על 23%, כאשר סבר שיש מקום גם להפעלת תקנה 15.

2. לעניין אחריות הנתבעת טען התובע להתקיימות הכלל בדבר דבר מסוכן הגורם להיפוך נטל הראיה. עוד טען לרשלנות הנתבעת שלא הנהיגה סדרי עבודה ובטיחות ראויים ולא נקטה אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע הנזק כתוצאה מסיכונים צפויים.

נטען כי התרשלותה של הנתבעת התבטאה גם בכך שלא סיפקה לתובע ציוד מתאים לביצוע עבודתו ולא סיפקה לו אמצעי הגנה. בנוסף נטען להפרת חובות חקוקות מכוח תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ"ז- 1997 וסעיפים 326, 338 ו-341 לחוק העונשין, תשל"ז -1977.

3. מטבע הדברים כפרה הנתבעת בהגנתה בסעיפי התביעה כולם כאחד והכחישה הן את אחריותה והן את גובה הנזק הנטען.

חוות-דעת רפואיות:

חוו"ד מטעם התביעה - ד"ר דוד יהודה:

4. ד"ר דוד יהודה בדק את התובע ובפרטי המקרה הוסיף על האמור עד כה, כי הפגיעה גרמה למעיכה קשה של כל כף יד ימין ובעיקר אצבע 5. עוד ציין כי התובע קיבל טיפולי פיזיותרפיה, תרופות וחופשת מחלה, במשך מספר חודשים. נאמר כי הניתוח שעבר התובע היה לשחרור אצבע 5 שהייתה כלואה. הניתוח לא הועיל ועד למועד הבדיקה לא חזר התובע לעבודתו כמסגר. בבדיקת התובע התרשם המומחה כי אצבע 5 מכופפת, כי בחלק הכפי קיימת צלקת באורך 2 ס"מ וכי קיימת רגישות עזה במישוש אזור הצלקת. עוד צוין כי התובע אינו מסוגל לאחוז חפץ עם אצבע 5 וכי אצבע 4 רגישה. לבסוף צוין כי בניסיון לסגור את האגרוף, אצבע 5 נותרת כסנטימטר מעל כף היד ושאר האצבעות, לא מצליחות להגיע למצב של אגרוף סגור, לנוכח בצקת.

לאור האמור העמיד המומחה נכותו של התובע, כדלקמן:

-               10% לפי סעיף 31 (4)(א) II לגבי עצב המדיאנוס;

-               5% לפי סעיף 31(5)(א) II לגבי הפגיעה בעצב הדיגיטלי הרדיאלי של אצבע 5;

-               10% לפי סעיף 35 (1)(ב) לגבי הפגיעה ברקמות הרכות מסביב למכופפים של אצבעות 4 ו-5.

לבסוף המליץ המומחה כאמור על הפעלת תקנה 15, לאור גילו של התובע ואופי עיסוקו.

חוו"ד מטעם ההגנה - ד"ר שמואל וייס:

5. המומחה מטעם ההגנה, ד"ר וייס, בדק את התובע ביום 10.10.07 וציין כי חבלתו של התובע אופיינה כ- TRIGGER FINGER באצבע 5. בבדיקה התרשם המומחה מקיומה של צלקת וולרית באורך 2 ס"מ, תקינה, פרוקסימלית לאצבע. חוסר יישור קבוע של °45, בפרק בין גלילי מקורב, עם כיפוף מלא של הפרק. שורש כף יד ימין נצפה ללא הגבלה בתנועה. כוח האחיזה בכף היד היה תקין בשתי הידיים. לאור האמור קבע המומחה כי מצבו של התובע סופי ומתאים ל-5% נכות צמיתה לפי סעיף 44(4), לתקנות המל"ל.

באשר לחוו"ד מטעם התביעה ציין המומחה כי יש בה התעלמות מעבר התובע בו כלולה המלצה לניתוח בשתי הידיים, אף שבוצע ניתוח ביד שמאל בלבד. המומחה ציין כי לאור מצבו הקודם הוכרה לתובע נכות של 5% ללא קשר לתאונה ויש להבחין בין הנכויות.

מבחינת הנכות התפקודית ציין המומחה כי בהתחשב בפגיעות התובע בעבר בכף יד ימין, כולל שבר בשורש כף היד ואירוע מוחי עם חולשה ביד ימין, הרי שלפגיעה הנדונה לא הייתה תרומה כלשהי להפרעה בתפקודו של התובע.

המומחה מטעם ביהמ"ש - פרופ' רם מושיוב:

6. פרופ' מושיוב שמונה כמומחה מטעם בית משפט, ציין כי התובע שהה בחופשת מחלה מיום התאונה ועד ליום 25.2.04 ברציפות. מעברו של התובע ציין המומחה כי התובע סבל מתסמונת התעלה הקרפלית בשתי הידיים, אשר תועדה ברציפות משנת 1995. התסמונת הודגמה גם בבדיקת הולכה עצבית. הומלץ לתובע על ניתוח דו-צדדי אך ביום 1.9.95 בוצע ניתוח ביד שמאל בלבד. ועדת מל"ל, מיום 23.3.00, העמידה נכותו של התובע על 5% בגין תסמונת התעלה הקרפלית מימין. עוד מעברו של התובע  צוין כי ביום 20.10.05 נגרם לו שבר של הרדיוס הדיסטלי בשורש יד ימין והוא טופל בגבס במשך כשישה שבועות. ביום 30.4.06 נגרם לתובע אירוע מוחי שגרם המיפרזיס ימנית עם ירידת כוח גס ושינויי תחושה.